בלוג

כאשר תיק נזקי גוף מסתיים בפשרה, קל מאוד להסתכל על התוצאה במונחים של "ויתור" או "כניעה": התובע ויתר על חלק מדרישותיו. חברת הביטוח שילמה, למרות שטענה שהחשיפה נמוכה יותר. אלא שמבט מעמיק יותר מגלה שפשרה, אינה ביטוי לחולשה, ובמקרים רבים, היא מגלמת דווקא הבנה מפוכחת של סיכוני ניהול ההליך עד פסק דין.

לא פעם מתעוררת שאלה לגבי תפקידו של המגשר בתביעות נזקי גוף- האם הוא אמור להוביל את הצדדים לגיבוש סכום פשרה בהבנה משותפת של כל המעורבים, או שתפקידו להעריך את שווי התיק ולשקף זאת באמצעות הצעה?

התביעה כבר הוגשה, היא נתמכת במסמכים משמעותיים – אולי כדאי לקבל הצעה מהשופטת? למה לפנות בכלל לגישור, כשאפשר להסתייע בשופט שיתן הצעה? ומה ההבד

עורך דין שהגיע אליי לאחרונה לגישור, שאל אותי מהי "עצת הזהב" שלי בהכנה לקראת גישור? מה חשוב לא לפספס ואיזה טיפ עושה הבדל משמעותי? ריכזתי המלצות עיקריות, שנולדו בעקבות גישורים רבים שנוהלו בפניי בתביעות נזקי גוף.

עד כמה הגישור אפקטיבי? איזה אחוז מהתיקים מסתיים בפשרה אחרי שניתנת הצעת גישור? איזה אחוז מהתיקים מסתיים בדיוק בגובה ההצעה ואיזה שיעור סוטה...

במסגרת ניהול התביעה בבית משפט, לעיתים השופט מציע לצדדים הצעה מטעמו. לא כל ההצעות מובילות להסדר פשרה. האם יש טעם בפניה להליך גישור, אחרי שנית