הקשבה פעילה בגישור

לפעמים כל מה שצריך לעשות זה להיות בשקט ולהקשיב. הקשבה פעילה היא מיומנות תקשורתית וכלי רב עוצמה לבנית אמון ומערכת יחסים חיובית – ביניכם לבין ילדיכם, ביניכם לסובבים אתכם, וגם במסגרת ניהול משא ומתן וגישור.

יש לכם את החברה הזאת שכולם תמיד מרגישים נוח לספר לה הכול? מכירים מנהל שהעובדים נפתחים בפניו בקלות? סיכוי סביר, שיש להם מיומנות טבעית להקשיב. הקשבה פעילה קוראים לזה.

הקשבה כזו מחייבת להיות ממוקד בתהליך התקשורת, להביע עניין בדברים הנאמרים על ידי שאלות פתוחות ולא שיפוטיות, ולבצע שיקוף כדי לוודא הבנה. מקשיב מוכשר לא קוטע את בן השיח שלו, מאפשר לו לדבר ברצף ומבטא באופנים שונים שהוא קשוב, מתענין, ומבין.

שימוש בטכניקה הזו גורם לדובר להרגיש שמבינים אותו, שחשים אמפטיה כלפיו ושהדברים שלו ראויים להישמע. המיומנות הזו היא בסיס לשיח מוצלח.

הקשבה פעילה הוא כלי רב ערך בשלל מערכות היחסים שאנו מקיימים- עם בני זוג, משפחה, ילדים, עם קולגות בעבודה, מול תלמידים, במסגרת משא ומתן שמנהלים וגם במסגרת גישור.

הקשבה אמיתית דורשת מאמץ. אם נהיה כנים עם עצמנו, לא תמיד מתאים לנו להשקיע בכך משאבים- אנחנו חושבים מהר משהדובר מדבר וקשה להתאפק ולא להגיב; אנחנו נוטים לחשוב, שאם נדבר נצליח להשפיע יותר מלהקשיב; אנחנו נלכדים בקלות במלכודת של שיפוטיות ובקורתיות; אנחנו מתקשים לנתק את עצמנו ממחשבות ומנסיון חיינו במצבים דומים; החיים עמוסים ואנחנו רגילים לעשות המון דברים במקביל כדי לנצל את הזמן ביעילות.

פעמים רבות יצא לי לשמוע ולהיחשף לדוברים שונים מסבירים ומפרטים מהם "כללי האצבע" להקשבה פעילה. כולם מתמקדים בצורך להתרכז בדובר, לשמור על ניטרליות בדברים שנאמרים ובשפת הגוף, לגלות מעורבות לא מילולית, לצפות בדובר ובשפת הגוף שלו ללא שיפוטיות, להימנע מהבעת דיעה, לשאול שאלות פתוחות ולאפשר לדובר לדבר ברצף ולשקף לו מדי פעם את הדברים שנאמרו על ידו.

לא אחת התעוררה בי המחשבה, שהיה כדאי לחייב הורים, במסגרת המעקב שהם עורכים לילדיהם בטיפת חלב, ללמוד את המיומנות הזו ולתרגל אותה. מתי לאחרונה עשיתם את זה עם אחד הילדים? מתי הקשבתם באמת לקטנה שחזרה מהגן בלי לענות להודעת וואטס אפ במקביל? מתי אפשרתם למתבגר לשתף אתכם במשהו משמעותי מבחינתו, מבלי שהפרעתם לו ברצף הדיבור והערתם הערה שגרמה לו לכעוס?

גם אם לא עשיתם את זה מספיק, הדבר המשמח הוא שאף פעם לא מאוחר. גם מי שלא נולד עם הכשרון הזה באופן טבעי, יכול לעבוד על זה ולהשתפר.

גם הגישור הוא הליך שמחייב לעשות שימוש במיומנות הקשבה פעילה ואמפטית. שיפוט נורמטיבי או הגעה למסקנה מוקדמת מונעים הקשבה ממוקדת ולכן יש להימנע מכך לאורך השיחות בגישור. הדברים נכונים- הן לגביי כמגשרת, והן לגבי הצדדים. למרות שהקשבה אמפטית היא כלי מועיל לכל צדדי הסכסוך, בהרבה גישורים היא מייחדת את המגשר מהצדדים, שלא מצליחים לנקוט בה.

מבחינתי, כמגשרת, המשמעות היא, שכל מה שאני חושבת ויודעת, מונח בצד בעת ההקשבה לדוברים- בין אם זה עורך הדין המייצג, בין אם זה צד לסכסוך. עם הזמן, ולאורך הגישורים למדתי, שדווקא הדברים שנאמרים בסוף השיחה הם החשובים בגישור. החצי השני של המשפט, שמתחיל אחרי ההסתיגות ("אבל" "אולי" "מצד שני") הוא הדבר שצריך להעלות אותו לקידמת הבמה ולתת לו משקל.

לסיכום- אני ממליצה לכם בחום "לתרגל" הקשבה אמפטית. זו מיומנות נרכשת שתועלת גדולה בצידה. היכולת להקשיב היא תכונה חשובה ביותר אצל מגשר מיומן. הקשבה פעילה מאפשרת לזכות באמון הצדדים, להשיג שיתוף פעולה מצידם ובכך להגדיל את הסיכוי להצלחת הגישור.