גישור אחרי הצעת בית משפט- כדאי?
- tsahit6
- 6 ביולי 2024
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 17 ביולי 2024

במסגרת ניהול התביעה בבית משפט לעיתים השופט מציע לצדדים הצעה מטעמו. לא כל ההצעות מובילות להסדר פשרה. האם יש טעם בפניה להליך גישור, אחרי שניתנה הצעת בית משפט, שלא הובילה להסדר פשרה?
לאורך השנים, הגיעו אליי לגישור, גם תיקים בהם אחד הצדדים (לפחות) לא היה שבע רצון מהצעת בית משפט, והצדדים לא הצליחו להגיע להבנות על בסיס ההצעה. בשלב הזה, המשמעות היא, שהצדדים אמורים להתקדם בניהול ההליך, להשלים הליכים מקדמיים, להגיש ראיותיהם ולהיערך לשמיעת ראיות.
מנסיוני, גם בנקודת הזמן האמורה, אחרי שבית משפט כבר הביע את דעתו על התביעה וזה לא סייע לצדדים להתפשר, נכון לפנות לגישור ולמצות את המשא ומתן. הטעמים העיקריים לכך:
עקרון הסודיות בהליך הגישור מאפשר לצדדים לשתף את המגשר במידע שלא נחשף בפני בית משפט, ויכול לתרום לקידום פשרה. מדובר בעקרון בסיסי במסגרת גישורים. צד בוחר לשמור מידע "בסוד" מסיבות שונות- לעיתים, חשיפת המידע לא תסייע לצד שמעונין לשמור עליו בסודיות; לעיתים המידע יאפשר להפתיע את הצד האחר במסגרת החקירות בבית משפט.
כאשר צד מבקש מהמגשר לא לחשוף מידע ולשמור עליו בסודיות- המגשר מחויב לפעול בהתאם, ועליו להימנע מלהעביר מידע זה. קיומו של המידע בידי המגשר הוא כלי משמעותי במסגרת הגישור ומסייע רבות בגיבוש הבנות בין הצדדים.
לאחר שהצדדים דחו כבר הצעת בית משפט, הם מודעים לכך, שאם הגישור לא יסייע לגבש הבנות, הם יידרשו לנהל את התביעה עד הכרעה בפסק דין.
עצם ההסכמה לפנות לגישור אחרי שניסיון פשרה בין כתלי בית המשפט לא עלה יפה, גורמת לצדדים להיות מחויבים יותר להליך הגישור; מעורבות אקטיבית מצד הצדדים ורצון להגיע להבנות, הם בסיס משמעותי שמאפשר לגישור להיות יעיל ואפקטיבי.
הפניה לגישור אחרי שכבר נוהל מעין גישור בפני השופט, מאפשרת לצדדים לבסס טוב יותר את טיעוניהם, כך שתוצאת הגישור יכולה להתאים יותר ל"מידותיו" של התיק; הצדדים יכולים להגיע ערוכים יותר מבחינת אסמכתאות לטענותיהם, הפניה לפסיקה וחקיקה רלבנטית וכיוב'. הדברים נכונים גם במצב הפוך, בו עורכי הדין בוחרים לקבל הצעה מבית המשפט אחרי שהצעת גישור נדחתה על ידם.
כל התביעות שהגיעו אליי לגישור, אחרי שהצעת בית משפט נדחתה על ידי צד – הסתיימו בהסדר פשרה בסיומו של הגישור. כל גישור הסתיים בצורה שונה: לפעמים הפער ביחס להצעת בית משפט היה גדול, לפעמים הסטייה היתה קטנה, ולעיתים התביעה הסתיימה באופן די דומה להצעת בית משפט. להלן מספר דוגמאות מספריות:
הצעת בית משפט היתה בגובה 2,500,000 ₪, התביעה הסתיימה בסך של 3,850,000 ₪ לאחר הגישור (על בסיס נזק מלא בסך של כ 5,400,000 ₪).
הצעת בית משפט היתה 1,750,000 ₪ והתביעה הסתיימה לאחר הגישור בסכום של 1,850,000 ₪ (על בסיס נזק מלא בסך של כ 3,300,000 ₪).
הצעת בית משפט היתה 450,000 ₪ והתביעה הסתיימה בסך של 250,000 ₪ (על בסיס נזק מלא בסך של כ 500,000 ₪).
לסיכום- מנסיוני, פנייה להליך גישור אחרי שדחיתם הצעת בית משפט היא אפשרות ראויה ואפקטיבית ביותר, בין היתר מהסיבות הבאות:
האפשרות לחשוף בפני המגשר מידע "סודי" מקדמת פשרה;
קיימת מחויבות גדולה יותר מצד הצדדים, שמבינים שאי מיצוי ההליך מחייב לנהל את התביעה עד הכרעה ופסק דין;
בפני הצדדים עומדת האפשרות "לדייק" את טענותיהם ובכך להביא בסיס מתאים יותר לפשרה;
באותם מקרים בהם ניתנה במסגרת הגישור הצעת פשרה דומה לזו שהוצעה על ידי בית משפט- לצדדים קל יותר "לעכל" אותה , כי היא ניתנה על ידי שני גורמים נפרדים חיצוניים להליך (בית משפט והמגשר).